טופס הסכמה מדעת - דגימה (ביופסיה) או הסרת נגע/ים בעור

דגימת נגע עורי (ביופסיה) או הסרת נגע עורי הינה פעולה הנעשית לצורך אבחנה, טיפול או לשיפור מראה אסתטי או נוחות. הנגעים יכולים להיות שפירים או בעלי תכונות ממאירות.

השיטה להסרת הנגע תלויה בגודלו, צורתו, מראהו, מיקומו בגוף, וחשד לממאירות. היקף הדגימה או הכריתה נבחר בהתאם לתכונות הנגע, הסיכון לממאירות, והצורך בבדיקה ובשליחתו לבדיקה פתולוגית.

לאחר דגימה או הסרת נגע עלול להישאר פצע, אשר עשוי להותיר סימן או צלקת בדרגות שונות.

דגימה (ביופסיה): שטחית (shave) או עמוקה (כגון punch).

הסרה: כריתה כירורגית או שיטות חלופיות כגון גירוד, מחט חשמלית, גלי רדיו, קרינה, חנקן נוזלי, לייזר, חומצה, כימותרפיה וכד'.

נגעים ממאירים באינדיקציות מסוימות מתאימים להסרה בניתוח בשיטת Mohs.

הסרת הנגע מתבצעת לרוב בהרדמה מקומית באמצעות זריקה או משחה מאלחשת.

בדגימה (ביופסיה) לרוב אין צורך בתפרים, למעט מקרים מסוימים כגון ביופסיית קרקפת לבירור נשירת שיער.

בכריתה כירורגית, נותר פצע פתוח אותו ניתן להותיר לריפוי משני שנמשך בד"כ מספר שבועות או לחלופין האזור ייסגר ע"י תפירה ראשונית או ע"י מתלה או שתל.

במהלך זמן ההחלמה יש להקפיד לטפל באזור בהתאם להדרכה אשר תינתן במהלך הפעולה.

בזמן ההחלמה יש להימנע מפעולות העלולות לפגום בהליך הריפוי התקין כגון חשיפה לשמש, עישון, רחצה בים או בריכה או חשיפה אחרת העלולה לזהם את האזור המטופל.

לאחר הביופסיה האזור נחבש במרפאה בחבישת לוחצת, בכדי להפחית דימום. במידה וישנו דימום, מומלץ להפעיל לחץ עדין על אזור הביופסיה.

מידי יום יש להסיר את החבישה ולנקות את האזור במים וסבון פעם עד פעמיים ביום. במידה וישנו גלד דמי קרוש, ניתן למוסס אותו בעדינות באמצעות מי חמצן 3% (אין לתלוש את הגלד בכוח).

בסיום הרחצה, יש לייבש את האזור ולחבוש מחדש עם משחה טיפולית בכדי למנוע זיהום ולאפשר החלמה מיטבית.

ניתן לצפות לכאבים קלים לאחר הפעולה. ניתן לקחת משככי כאבים (כגון אקמול או אופטלגין). לעיתים יש הפחתה של תחושה באזור - זו תופעה תקינה וכחלוף הזמן התחושה לרוב חוזרת.

במידה ובוצעה סגירה עם תפרים - יש לפנות להסרת התפרים בהתאם להנחיות.

בהתאם לתשובה הפתולוגית יקבע באם יש צורך בכריתה חוזרת או טיפול חלופי.

צורת הצלקת שתיווצר תלויה בהתאם לאופי וסוג התיקון, התגובה האישית והאזור המטופל. גודל הצלקת הנותרת עשוי להיות עד כפי חמישה מגודל הנגע המקורי (בסגירה עם תפרים) או אף יותר בסגירה מורכבת.

תופעות שכיחות: אודם, נפיחות, כאב, אי נוחות וצלקת.

סיבוכים אפשריים: דימום מקומי, זיהום, פתיחת תפרים, אי קליטת מתלה או שתל, צלקות בולטות, שינויי פיגמנטציה, הפרעות תחושה ממושכות, ונדיר - פגיעה עצבית.